מקור תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ח׳:ח׳
8 וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא אַבָּא אֲנַטּוֹלִי זְבִין פֵּירֵי מִן דַּאֲרַמָּאי אֲתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יוּדָה בֶּן לֵוִי שְׁלַח לִמְנַחֵם בְּרֵיהּ דִּיתַקֵּן לֵיהּ וִיהַב לֵיהּ מַעְשְׂרֵיהּ. מִי אֲתִי קָם עִימֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר לֵיהּ מָאן יַעֲבִיד דָּא אֶלָּא אָבוּךְ. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין מִן הַגּוֹי מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵהֲלָכָה וְנוֹתְנָן לַשֵּׁבֶט וְנוֹטֵל דָּמִין מִן הַשֵּׁבֶט. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא רִבִּי סִימוֹן לֹא אָמַר כֵן אֶלָּא מִי אֲתִי קָם עִימֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר לֵיהּ לֵיתּ אִילֵּין דְּאָבוּךְ. וְאִיקְפִּד רִבִּי זְעִירָא.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ח׳:ח׳
8 זבין פירי מן דארמאי. לקח פירות מן הגוי ובמרחינהו ישראל מיירי כדמוכח לקמן:
9 שלח למנחם בריה דר' יהודה בן לוי. לביתו של אבא אנטולי לעשרן דס"ל אין קנין לגוי בא"י ויהיב ליה המעשרות ובלא דמים דלוי היה:
10 מאן יעבד דא אלא אבוך. ריב"ל אמר למנחם מי עשה הוראה כזו אלא אביך ומשמע ליה השתא דריב"ל דלמעליותא הוי ולשבחו דקי"ל אין קנין ואינו נוטל דמים ובסמוך מוכח לה ר' זעירא ממימרא אחריתי דריב"ל:
11 הלוקח פירות תלושין. ואוקימנא בדמרחינהו ישראל:
12 נוטל דמים מן השבט. דנפקא לן מכי תקחו מאת בני ישראל, והיינו כר"מ:
13 וכא הוא אומר הכין. דמשמע דשבחו שלא נתן דמים לבעלים:
14 ואיקפד. וה"ק אין זו הוראה וגינהו על שלא נתן דמים: